הסנדלר הולך יחף – רב משרדי האדריכלים מאובזרים ברהיטי איקאה לבנים, תקרה פריקה וקירות חשופים. עם סיום לימודי הוזמנתי לראיון עבודה במשרד אדריכלים ולהפתעתי גיליתי משרד עם רצפת שיש אפורה, תקרה חשופה, עמודי בטון עגולים, חדר ישיבות מזכוכית ואמנות על הקירות. העיניים שלי הוארו באור חדש, באותו הרגע החלטתי – פה אני רוצה לעבוד! לשמחתי התקבלתי ובמשך 3 שנים התמחיתי בעיצוב משרדים.
החלל המעוצב בו שהינו היווה חלון ראוה ליכולת החברה לעצב חללים מקוריים, יפים ומוקפדים. בעבודתי בניו יורק המשכתי בקו זה ועבדתי על מגוון פרויקטים החל ממשרדי המגזין ניוז-וויק, וליגת הבייסבול האמריקאית ועד עיצוב משרדים לבנק מורגן סטנלי.
כיצד מתרחש תהליך תכנון משרד? מהם השלבים השונים? אילו שיקולים יש לקחת בחשבון?
שלב ראשון – גיבוש פרוגרמה
סוף מעשה במחשבה תחילה, שלב זה דורש יותר מחשבה ופחות פעולה.
יש להכין רשימה של כל בעלי התפקידים בחברה על פי חלוקה למחלקות או לקשרי עבודה. יש לקחת בחשבון שיקולים של מעמד, מסורת משרדית ופרקטיקה, מי יזכה במשרד פרטי? מי יחלוק משרד? האם יש אזור של אופן ספייס? למי דרושה פרטיות? מי זקוק לשקט? מי מקבל לקוחות? מי ירוויח מישיבה משותפת?
יש להתכוונן על הפונקציות הדרושות לתפקוד המשרד, כגון קבלה, חדר ישיבות, חדר שרתים, ארכיון וכד’. תכנון נכון מנסה לדייק את האפיון הדרוש לכל פונקציה: מה השטח שנקצה לאזור הכניסה והקבלה? מה השימוש שיעשה בחדר הישיבות? כמה אנשים הוא נדרש להכיל ? האם הוא ימוקם בכניסה או בחלקו הפנימי והפרטי של המשרד? האם יהיה מטבחון? האם יהיה אזור לאכילה משותפת?
שלב שני – מיתוג החברה
שלב זה הולך יד ביד עם השלב הראשון ובו אנו לוקחים את הפונקציות של המשרד ומחברים אותם עם מחשבות עיצוביות, מה אנחנו רוצים לשדר כחלק מהשיקולים שלנו. לדוגמא: משרד עו”ד קלאסי יעדיף חלוקה למשרדים פרטיים ועיצוב ספון בחיפויי עץ, משרד היי-טק יעדיף ישיבה בחלל אופן ספייס ושימוש בריהוט קליל וצבעוני, משרדים יצירתיים אוהבים מראה תעשייתי מחוספס של לופט וכד’.
הפנים של המשרד הם אזור הקבלה, ההמתנה וחדר הישיבות, לרב הם ממוקמים בסמוך לכניסה, לכן נשתדל להשקיע בהם את המירב שכן הרושם הראשוני הוא הקובע
שלב שלישי – תכנית העמדה
בשלב זה אנחנו מחלקים את החלל הנתון על פי הפרוגרמה שנקבעה. בחלוקת התכנית המשאב היקר ביותר הוא החלונות, משרד ללא חלון אינו נעים לעבודה ומתאים יותר לאחסון, או כחדר שרתים. במידת האפשר, מקצב החלונות בקירות מסך יקבעו לנו את מיקום הקירות המפרידים בין המשרדים השונים. נשתדל למקם את חללי העבודה הגדולים המשותפים באופן שימלאו את האזורים הפנימיים מצד אחד וגם ייהנו מגישה לחלונות מהצד השני. מנהלים ומנכ”לים אוהבים לקבל את המשרד הפינתי, זה שנהנה משני כיווני חלונות.
נבחן את אופי הישיבה בחללים שהוקצו, במקרה של חלוקה למשרדים תמיד נעדיף את הסידור בו העובד יושב כשפניו לדלת הכניסה.
באזור האופן ספייס נחליט, האם יש מחיצות אקוסטיות בין עמדות העבודה? הקיוב הידוע והמוכר, או שבוחרים בישיבה יותר חברתית בה העובדים יושבים פנים מול פנים במרכז החדר ולא בהיקף.
מטבחון – כיום נהוג לאפשר מקום ישיבה לאכילה משותפת של העובדים, אני ממליצה להימנע מישיבה מול בר הפונה לקיר, שולחן משותף מעודד שיחה וחברות בין העובדים
שלב רביעי – עיצוב
אנו “מבלים” בעבודה את רוב שעות היום שלנו, אני מאמינה שסביבת עבודה נעימה מעלה את התפוקה של העובד ועוזרת ליצירת תחושת נאמנות לחברה המעסיקה אותנו. מקרים בהם טרחו והשקיעו ברווחת העובדים , עודדו השקעה ונתינה חזרה למעסיק. ניתן להתאים את העיצוב לתקציב שיש בידינו אך החשוב ביותר הוא מתן תשומת הלב לפרטים הקטנים שכן הם אלו שיוצרים את התחושה הנעימה אותה אנו רוצים לקבל. מומלץ להיעזר במעצב פנים, שכן מעצב טוב יידע להתאים את התכנון לתקציב להוציא ממנו את המרב.
